מפגש חברים בנושא התייעלות אנרגטית עם משרד התשתיות הלאומיות

תאריך הפגישה 30/3/2011

האב תל אביב 

פגישה עם מר זאב גרוס מנהל אגף ניהול משאבת תשתית במשרד התשתיות הלאומיות

סיכום נכתב על ידי קדם לוי.

חלק הראשון של המפגש הוצגה התוכנית הממשלתית להתייעלות אנרגטית תוך סקירה של הפוטנציאל הכולל והצעדים המתוכננים ל-2011. מר גרוס התמקד במגזר הביתי שמהווה 45% מסך החיסכון הפוטנציאל עד 2020. 

הוא ציין כי פעל לרבות לקידום מסגרת פעילות של חברות ESCO, שיכולות לתת מענה מימוני ותפעולי לפרוייקטים של התייעלות לגופים שונים. ברור לו כי הבנקים אינם תומכים בפעילות כזו אך לטענתו זו בעיה קצרת טווח. בטווח הארוך המימון צריך להגיע ממשקיעים שמעוניינים ליצור מסגרת של תזרים מזומנים ולא רק החזר הלוואה. בסוף ההרצאה התייחס גרוס למקום של גוף כמו הקואופרטיב ולדעתו יש מקום חשוב. בהמשך הערב נפתחה הבמה לשאלות של המשתתפים. בשלב זה עלתה הנקודה של בעיות מימון וקשיים של קידום פרוייקטים ברשויות מקומיות.

הציטוט המרכזי בהקשר לקואופרטיב הוא: "הגוף הזה מצא נישה ממש טובה,...., ניהול נכון יביא אותו לשגשוג כלכלי,... עם הליכה יצירתית קדימה יכולה לעשות מהפכה אמיתית בתחום האנרגיה."

אוסיף נקודה חשובה הקשורה למימון פרוייקטים: צריך להכניס תיחכום מימוני כדי להתמודד עם הקשיים הקיימים (בנקים לא מכירים בפרוייקטי אסקו).

נקודות מרכזיות:

• הצגה של פוטנציאל ההתייעלות לפי מגזרים ב-2020:
  • 45% מפוטנציאל ההתייעלות הוא בבתים. 2 מיליון צרכנים ביתיים בישראל.
  • הפוטנציאל לחסכון בבתים הוא גדול מאוד, באופן שהפתיע אותם ביחס לתעשייה.
  • "את המגזר הביתי ניתן לתקוף ביותר כלים,... הצריכה נובעת ממכשירים קטנים שעליהם יש כבר הסכמה שצריך לייעל. לדוגמא: תקנות המזגנים, מקררים, מנורות ליבון.
  • אלו גם תחומים שבעזרת רגלוציה ניתן להשפיע בצורה משמעותית. הרגולציה הדרושה הינה יחסית פשוטה אך נושאת פירות. לדגומא ניתן לציין את האיסור על שיווק מנורות ליבון מעל ל-60 וואט. הצעד הזה בלבד יוביל לחסכון משמעותי של אנרגיה בבתים.
• ההכרה בחשיבות פעילות המשרד בתחום מתבטאת בעלייה בתקציב המשרד למטרות התייעלות: בשנת 2009 התקציב היה רק 6 מיליון, הוכפל פי 4 ל-24 מיליון בשנת 2010 וקופץ שוב ל-157 מיליון ₪ ב-2011 וגם בשנה הבאה.

גרוס ציין שני מסגרות פעולה מרכזיות הקשורות לצורת השינוי: market transformation ו-resource aquisiton.

1. מאפיינים לפעיליות לשינוי שוק: market transformation

• פעילות לא פולשנית, פעילות מסביב. המטרה היא לכוון את הספינה של הצרכנים להתייעלות. מופנת לציבור כציבור ולא לצרכן הבודד.
  • פרסומות
  • תקנים
  • תקנות (יעילות/סימון/דירוג). לדוגמא: משאבות מים שצורכות יותר מ-150,000 קוט"ש לשנה.
  • הדרכה
  • פעולות אלה עשויות להשיג בין שליש למחצית מיעד הממשלתי לחיסכון.

התייחסות לנושא של הפחתת פליטות גזי חממה: "יש הבדל בין פרופיל צריכת אנרגיה ופרופיל פליטות, לא פשוט לעבור לחסכון בפליטות". "עם כל הכבוד לפליטות, מה שיותר חשוב הוא ביטחון אנרגטי. הקיץ צרכנו 3 פעמים יותר חשמל ממה שחברת החשמל יכולה לייצר. בזמן שיא הרזרבה שלנו היא 3%, משהו שמתאים לאוגנדה". "קודם צריך לחסוך כדי לשמור על אספקת חשמל סדירה".

2. מאפיינים של הפעיליות לרכישת משאב: resource acquisition

פעילות יזומה כלפי "לקוח" ספציפי עם פתרון "תפור" עליו.

"המטרה היא להביא היגיון עיסקי כלכלי לצרכן. תנו לאנשים שעוסקים באנרגיה לנהל את הצד האנרגטי שלכם כך שתוכלו לנצל את החיסכון לפעילות העסקית הבסיסית".

ויתור על חלק מהניהול הוא לא צעד שאנשי עסקים מוכנים לעשות, אפילו אם אינם רוצים/יכולים לנהל את צריכת האנרגיה שלהם.

המשרד רוצה להעביר את הניהול הזה לידיים מקצועיות, כמו בתחום הפיננסי של רואה חשבון וכדו'.

בתוכנית העבודה ל-2011 שמים דגש על אוכלוסיות חלשות:

• הציוד כמעט ברמת ההגדרה פחות יעיל, לדוגמא המקרר.
• ברגע שהפרוייקט ירוץ הוא יהפוך להיות Market transformation, למרות שהוא מגודר כ-resource acquisition.
• מציג דוגמא מניו יורק: "מי שיביא לחנויות מסויימות מזגן ישן, ויקנה מזגן חדש יעיל אנרגטית, מקבל rebate בסכום של 64 דולר. תוך שנה וחצי ירד הריבייט ל-35 דולר, ולאחר זמן קצר בוטלה התוכנית. הסיבה לביטול היא שמחירי המכשירים היעילים ירד לאותו מחיר כמו של השאר.
• הסיבה שהתחילו עם מקררים: קל לפרק ולהניע אותם כיחידה אחת לאתר פירוק. הטיפול בגז שמשתחרר הוא גם סוגייה.
• בעיה כרגע: אין הרבה מרכזים בהן ניתן לפרק מכשירים עם גז. המשרד פועל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה להסדרה של מרכזים נוספים.
• היו שלושה מקרים שנעשו פעולות דומות (חסכנים, מסכות אב"כ, מחשב לכל ילד). פיקוד העורף. מתוכנן לעשות מכרז לאסוף של ספקים, שיצרו מערכת של חנויות מכירה. המשרד יתן הנחיות להשתתפות במבצע, עם 3 טווחי נפח שונים. כל הדירוגים יהיו A או B. הם יקבעו את הצריכה המקסימלית בכל דירוג. מתכננים להקים מערך שליטה עם מידע על כל מקרר.
• יש התלבטות איך לקבוע את האכלוסייה המתאימה.
• מקרר ישן צורך בין 3 קוט"ש ליום: פוטנציאל חסכון לא פחות ממזגנים

נשאלה שאלה בהקשר של הפיילוט של greenlet: זה יותר demand response, ולא demand management. הפרוייקט טוב להתמודדות עם צריכת שיא ולהקל על חברת החשמל אך לא מורידה ביום יום את הצריכה.

צריך לזהות מהו התמריץ הכלכלי ולהציג אותו

התייעלות במגזר הציבורי:

• במגזר הציבורי החלו את חוק מקורות אנרגיה על המדינה.
• ב-2008 התקבלה החלטה של כל גוף מתוקצב יש סעיף של אנרגיה. ב-2009 לוקחים את ההוצאה של 2008 וזה הופך להיות הסעיף התקציבי. ואז מפחיתים מזה 1% כל שנה. מי שמצליח לחסוך יותר מקבל את ההפרש לרווחת העובדים במשרד. מסכימים כי אם יש פרוייקט עם שותפות מבחוץ אז הסעיף התקציבי מוקפא במהלך כל הפרוייקט. זה נותן להם מרווח תקציבי (בין הצריכה לאחר החסכון לסעיף בתחילת הפרוייקט).
• הולכים להתפרסם מספר מכרזים.
• רשויות מקומיות: בעיה קשה.
  • הם לא שליטים על עצמם.
  • כל דבר שהוא חריג מבחינה תקציבית צריך לקבל "ברכה" ממשרד הפנים.
  • אסור להיות קשורים לספק אחד יותר מחמש שנים.
  • מגבלה ממשרד האוצר.

"החוכמה של חברות ספקי אנרגיה הוא להתאים מסגרת ופרוייקט שמתאימים לצרכן".

אתגר: "האם במועצה האיזורית שלכם מישהו יודע כמה צריכת החשמל של המועצה?"

הוועד במשרד התשתיות מקבל כל חודש 17,000 ₪ כתמריץ לחסכון על הפרוייקט בבניין.

חלק שני: רוני הציג את הקואופרטיב ושאל את גרוס: איך אתם רואים את האפשרות של שימוש בקואופרטיב לקדם את הנושא של התייעלות:

"התפיסה הממלשתית היא: יש תוכניות עם תקציב והעניין הוא ליצור מעקב אחר הפחתת פליטות. משרד להגנת הסביבה, עם משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות.

• נושא של מימון צריך לעבור קודם אישור ממשלתי.
• הגישו בקשה לפחת מואץ עבור מספר מכשירים: התקבלה התפיסה. אך עדיין יש שאלות.
• בעיות מיסוי: לא בטוח שכדי להיות הבעלים של הציוד במסגרת של BOT. לפי רשות המיסים מבחינת מיסוי הקואופרטיב הוא לא הבעלים של הציוד (ואז אין לו פחת). המשרד רוצה שהתמריץ יהיה במקום הנכון לקדם פרוייקטים מסוג זה. לא מעניינת את רשויות המס הרישום של הבעלות אלא עצם כך שהציוד הועבר בסוף תקופה ללא עלות מסויימת הופך את המכירה לרגע קניית הציוד, קרי בתחילת הפרוייקט. במצב כזה הפחת שייך ללקוח (קיבוץ).
• כלים מימוניים: נתקע.
• ESCO. יש אנשים שניתן לדבר איתם בממשלה לגבי הנושא של מימון. האגף של החשב הכללי.
• לעולם המימוני אין את המודעות ל-ESCO.
• סיפור על פלורידה: בית ספר מצא שצריכת החשמל על חימום היא פי 3 מצריכת החשמל של כל שאר בתי הספר. הציוד היה תקין אבל אב הבית היה מחמם בהרגלים מאוד בזבניים.
• זהו סיכון "אב הבית" שמהווה בעיה המצריכה התייחסות בחוזי התקשרות.
• צריך תמיד לחשוב כי זה לא נכון להניח ש"מה שהיה הוא מה שיהיה".
• כאשר אתה גומר להתקין את הציוד הטכנולוגי, אז מתחילה העבודה.

חברת פורוס: קיבוץ הגושרים: צריכה של 7 קו"ב מים חמים בין 3-4.

טוביה: הבנקים לא נותנים הלוואות לפרוייקטים של התייעלות

זאב גרוס: נגד מענקים. מונעים מהשוק לקדם פרוייקטים.

חוק תיקון לעידוד השקעות הון. מאפשר לגלגל את התמריץ הלאה.

לא תוכלו לשנות את תפיסת העולם של בנקים. הם יודעים איך לעבוד בטווח הקצר. "אם בתום תקופה קצרה אתה מחזיר כסף". המקור להשקעה בטווח הארוך הוא שוק ההון. שם מעניין הוא תזרים המזומנים, ופחות החזר הלוואה בטווח קצר.

ההבדל בין פרוייקט של השקעה במימון בנק, לבין התייעלות אנרגטית זה כמו ברז לעומת באר.

דוגמא: עיריית רמלה הוציאו אגח"ים על הארנונה שלהם. "הם יודעים כי התזרים הוא כך וכך, שמים בצד, ואז החזירו את ההלוואה."

גופים שעוקבים אחרי צריכת האנרגיה שלהם יותר פתוחים לתהליכים של התייעלות. למשטרה לקח זמן קצר מאוד לאמץ תוכנית התייעלות אך לבתי חולים ממשלתיים לקח חצי שני לאמץ תוכנית כזו.

צריך להכניס תיחכום מימוני כדי להתמודד עם הקשיים הקיימים

זאב: היתרון הגדול בלעבוד מול הגורמים המסחריים הוא מיעוט השחקנים אבל יש כיווני "תקיפה" מצומצמים יותר.

רוני: הקואופרטיב פועל להכניס חברים של הקואופרטיב לפיילוט של גרינלט.

.